סליחה // ארז מי רז

רגע לפני יום הכיפורים זה הזמן הטוב ביותר לעשות חשבון נפש עם עצמנו, לעצור לרגע את המרוץ של החיים, למצוא פינה שקטה בבית, בחצר ואפילו ברכב ולקדיש זמן למחשבה, ממי אני צריך לבקש סליחה: מהורי או מאשתי אולי מילדי או מחברי ומשותפי לעבודה. לפעמים צריך לאסוף הרבה כוחות נפש כדי לעמוד מול האדם שרוצים לומר לו סליחה.
הרב הראשי לשעבר של בריטניה יונתן זקס ז”ל כתב במאמרו בנושא הסליחה: “סליחה קיימת רק בתרבות שתשובה קיימת בה. רעיון התשובה מתבסס על הנחת היסוד שאנחנו חופשיים ואחראים למעשינו, ושאנחנו מסוגלים להשתנות – ובפרט להשתנות בעקבות ההכרה בכך שחטאנו, שאנחנו אחראים לחטא הזה, ושאנחנו מתחייבים שלא לחזור עליו. האפשרות לסוג כזה של תמורה מוסרית לא התקיימה ביוון העתיקה ולא בשום תרבות אלילית אחרת. יוון הייתה תרבות של בושה-וכבוד, שהושתתה על צמד המושגים אופי וגורל. היהדות היא תרבות של תשובה-וסליחה, שמושגי היסוד שלה הם רצון ובחירה. רעיון הסליחה היהודי אומץ בידי הנצרות, וכך הייתה האתיקה היהודו-נוצרית לנשאית ההיסטורית הראשית של רעיון הסליחה.
התשובה והסליחה אינן רק שני רעיונות מני רבים. הן שינו את המצב האנושי. התשובה כוננה לראשונה את האפשרות שהאדם לא נידון לחזור על עברו עד אין קץ. כשאני עושה תשובה, אני מראה שבכוחי להשתנות. העתיד אינו כתוב מראש. אני יכול לעשותו אחר מכפי שהסתמן. הסליחה משחררת אותנו מן העבר. הסליחה שוברת את הבלתי-הפיכוּת של מעגל התגובה והנקמה. את הנעשה אפשר להשיב. האנושות השתנתה ביום שיוסף סלח לאחיו. כשאנחנו סולחים, וכשאנחנו ראויים להיסלח, אנו חדלים להיות אסיריו של עבָרֵנו. חיים מוסריים הם חיים הנותנים מקום לסליחה.”
השנה האחרונה הייתה שנה שבה רבים מאתנו חצו את הקווים. אמרו דברים קשים והפכו את המאבק על המדינה למאבק אישי נגד חברים, נגד מי קרובי משפחה וקהילה. היום רגע לפני יום הכיפורים זה האת להביט עמוק במעשים שעשינו השנה אבל, יותר מזה במילים שאמרנו ופגענו אם במתכוון או שלא במתכוון. עד יום ראשון ניתן לומר סליחה. מצאו את האדם שנפגע ואמרו לו סליחה, זה לא יפגע בכבודכם זה מאוד ישפר את הרגשתכם.
בסופה של שנה אחים אנחנו, כולנו מאותו הכפר. אז בואו ונאמר סליחה.
בהזדמנות זאת כמו”ל ועורך העיתון אני מבקש סליחה בשמי ובשם העיתון מלקוחותינו, קוראנו שנפגעו מכתבות שפרסמנו.
סליחה