ביום שישי שעבר העמסנו את הג’יפ ב-50 קילו בשר, 20 קילו סלטים, פחמים, מנגלים, פיתות, חלות לשבת ויין לקידוש, עוגות וממתקים לקינוח ויצאנו לדרך לרמת הגולן לפגוש את הרס”פ של פלוגת צנחנים, אנשי מילואים שכבר ביום שבת ה 7.10 הוקפצו עלו על מדים והספיקו להשתתף בקרבות בכפר עזה. כאלה הם – חוד החנית של צנחני המילואים.
קבענו להיפגש אי שם ברמה לא רחוק מצומת השריון. הדרך לצפון הייתה דלילה ברכבים וככל שעלינו צפונה יותר המראות היו עזים יותר. כבר בצומת מחניים עמדו נגמ”שים המאבטחים את הצומת.
נפגשנו עם הרס”פ ונכנסו עמוק לתוך שטחי האש. רק אנחנו האמרים, הטנקים והחיילים. פתאום ללא התרעה מוקדמת נשמעים צרורות של יריות. תתארו לכם פלוגה שלמה יורה צרורות וזה ממחיש לך את ההכנות שהם עורכים לקראת הכניסה ללבנון.
השעה כבר שלוש בצהרים וצריך להספיק להכין את כל הבשרים עד כניסת השבת. גם בשטח האימונים בעת לחימה מקפידים על השבת. שליש מהלוחמים בפלוגה דתיים. התארגנות מהירה המנגלים כבר דלוקים ואנחנו עורכים את השולחנות. עוטפים אותם במפה המעוטרת בדגל ישראל, מפזרים את הסלטים, היין, חלות והפיתות שיהיה יפה מכובד ויספיק לכולם. שולחן בניפרד לעוגות של בית, עוגיות ושתייה קרה וחמה. שלושת המנגלים עובדים ללא הפסקה כשברקע הטנקים יורים, החיילים מסתערים ורעש היריות מחדד את החושים לקראת השקיעה המדהימה.
התרגיל נעצר ואז מגיעים הלוחמים. הם בני 27 ויותר: חלקם סטודנטים מרביתם כבר הורים לילדים קטנים ולמען גילוי נאות הבן שלנו הוא קצין בפלוגה והוא לא ידע שאבא ואמא שלו יחד עם החברה והוריה מארגנים לפלוגה פריסה מפוארת על האש המתואמת עם המ”פ.
“צוות עומרי” כך הם נקראים. תחילה מגיעים לנקודת הכינוס המחלקה של עומרי ומופתעים לראותנו. לאחר מספר דקות עומרי בננו מזהה את החברה והחיוך כובש אותו. הוא עוד לא יודע מה הכנו לפלוגה. תתארו לכם להאכיל 110 גברים אחרי אימון שטח זה לא קל בכלל. לאחרת תפילת קבלת השבת המ”פ רועי נושא דברים בפני החיילים ובסיום הוא מזמין את רבקה אמו של עומרי ואת חברתו מאי הוא שולף מכיסו את דרגות הסרן (שמגיעות לעומרי כבר מזמן אבל לא מצאו את התזמון לעניק לו) ובמעמד המרגש מול כול הפלוגה והמג”ד העניקו לו את דרגות הסרן.
המ”פ סיים את דבריו בברכת בתיאבון והלוחמים אכלו ונהנו מאוד ומודים לכל מי שהיה שותף בהצלחת האירוע: מ.א.ש בשר. מעדני גורמה. אטליז יובל. אטליז מנשה. קצב קצב, מעדני משולם פיקניק. מאפית שיבולת השרון, ותרומה של יין ועוגות מתושבי העיר.
לאחר הארוחה התארגנו הלוחמים לתרגיל אש בלילה. הם לא מפסיקים להתאמן לקראת רגע האמת. כוחנו באחדותנו.
יחד ננצח.