מה אומרים הבכירים שלנו על המלחמה // דוד בן אשר

אלוף דני יתום, לשעבר ראש המוסד וחבר כנסת.

קרה לנו אסון נורא. במקום להיות מסוגלים להגן על אזרחים בעוטף, כשלנו לחלוטין והפקרנו אותם לגורל מר ונמהר לידי מרצחים מטורפים צמאי דם ולמעשי זוועה. רצחו תינוק וילד, איש ואישה, זקנים וניצולי שואה. שחטו מכל הבא ליד, אכזריות שאין כמותה.
הסיבות לכישלון שיבדקו בוועדת חקירה, הן שכל מערכות ההתרעה קרסו. זוהי הקונצפציה השגויה שבין היתר הוביל ראש הממשלה נתניהו ב 14 שנות שלטונו. כאילו חמאס מורתע, לא יעשה דבר שידרדר את המצב. בתוכנית ההונאה שלו היה מעורב כסף ופועלים ועובדים אצלנו. הוא לא התערב בסבבים של הג’יהאד, וכך בתוכנית ההונאה נוצר רושם שהוא מורגע. באשר למכשול שעלה מיליארדי דולרים, זה לא ענה על הציפיות. סנסורים מסוגים שונים מיועדים למניעת חדירת חוליות בודדות מלטפס או לחפור, אבל תרחיש אחר של פיצוץ והתקפה חשאית הוא לא מונע. לא היה מספיק כוח צה”לי באזור הגדר. הם הצליחות להיכנס ולתקוף חמ”לים של האוגדה באין מפריע, ונהרגו שם ממש במיטות. ככה הם נכנסו גם לאזור מיושב אזרחי באין מפריע. הם, החמאס עיוורו את התצפיתניות את המצלמות ואת ה”רואה יורה”. סמכנו על טכנולוגיה, כהתרעה והם בכל זאת הגיעו. מלחמת גבורה של מי שהיה שם מנעה תוצאות הרבה יותר גרועות.
ממשלת נתניהו לא תפקדה. כל מה שעניין אותה זה מהפכה משטרית וחוקתית כמו מוכי ירח. כל מה שעסקו בו זה לחוקק חוקים שפוגעים במדינת ישראל. זהו כישלון קולוסלי בתולדות ישראל. פעם אחרונה שישוב נכבש בישראל היה במלחמת השחרור בכיבוש גוש עציון. החמאס הפעם רצה לזרוע הלם ופאניקה ותדהמה ואווירה קשה ולכן הברוטליות והשחיטה שביצעו כפי שכולנו יודעים.
כן, גם אמ”ן תמך בקונצפציה, וזה הכתיב את מצב הכוחות. חוסר ברובים בכיתות הכוננות, רכבים בלתי ממוגנים. יש תרגולת של כוננות עם שחר שכולם בעמדות קרב. הכוח הקיים אולי היה מספיק לעצור את החמאס, אבל לא היה מוכן. במערכה כזאת צריך תגבור כוחות אנושי עם משקפות ולא להסתמך רק על מכשירים וטכנולוגיה.
התוצאה הסופית המתבקשת עכשיו היא חיסול הכוח הצבאי של חמאס, להרוג את הראשים והבינוניים וכל מי שמוצאים. חייבים לנצח, אין חיים בלי הרתעה וגם להתגבר על חוסר האמון במערכות שכשלו.
האלוף יתום, מה ההמשך?
יש לתכנן אסטרטגיה ליציאה ועד כמה להתכתש. לא יציאה כניסה יציאה כניסה הלוך ושוב כמו בעבר. היה זה נשיא ארה”ב שב 2007 אילץ אותנו לאפשר בחירות בעזה, ומאז החמאס התחזק תוך שהוא זורק פלסטינים מתנגדים מהגגות. כל זה דורש שינוי מוחלט. הפתרון בהמשך הוא אולי אותו אבו מאזן שנתניהו החליש אותו, שיחזור לשלוט. אפשרות שניה כוח משולב של הליגה הערבית עם עשרות מדינות שירכיבו צבא שישלוט ויבטיח שלא תקום עזה תחתית חדשה. אפשרות שלישית – כוח בינלאומי שיבטיח בניה ולא רק הרס תשתיות ובניית מנהרות.
כן, צה”ל ינצח במשימות שלו. נשיב את כושר ההרתעה. לא תקום יותר ישות עוינת.
ואומר בסוף – אנחנו ננצח, גם עם חזית החיזבאללה בצפון.

האלוף שלום חגי לשעבר ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה והיום הבעלים של ״טיב טעם״

הצגנו לאלוף חגי מספר שאלות, וכאן ההתייחסויות שלו:
כמקורב לתחום הלוגיסטיקה בצבא, קריסת האמצעים הטכנולוגיים, והגדר בכלל זה?
לטכנולוגיה היה ולעולם יהיה תפקיד חשוב בכל מערכת. רק נזכור כי הטכנולוגיה דורשת מעורבות יתר של השכל הישר ולא אחרת. תפקידו של האדם לצד הטכנולוגיה לא קטן. ונהפוך הוא.
הגורם העיקרי להפתעה הקטסטרופלית?
יש מספר גורמים, עתירי משקל, כולם יחד חברו לכשל אחד בזמן נתון. זוהי הקטסטרופה בהתגלמותה העזה ביותר.לצד היותנו עם חכם, יזם ואמיץ אנו לוקים, באורח כרוני, ביסודיות – עם חפיף!
מי נושא באחריות המחדל הגדול?
אין גורם, בממשלה ובצה"ל, שלא נושא באחריות- למן רוה"מ וכלה במפקד האוגדה וכל מה שביניהם. על כולם להסיק מסקנות ולהתפטר!
ועכשיו, מה האפשרויות להסדרים אחרי המלחמה?
הסדרים אפשריים, אחרי המלחמה קיימים בדרך זו או אחרת. בעניין זה אין לעסוק לפני ריסוק החמס. עת הדבר יקרה ניגש לנושא ללומדו,
למן החלופה המועדפת – להביא את הרשות הפלסטינית להציל את עזה מידי היהודים ועד שליטה של צהל לפרק זמן לא מבוטל בעזה
ומתן רוגע לתושבי העוטף לבנות את בתיהם.

ניצב יוסי סדבון, לשעבר מפקד מחוז שומרון ויהודה, מפקד מחוז ת”א, ראש אגף חקירות, יועץ משפטי של משטרת ישראל.

זה היה כישלון מודיעיני ומבצעי חמור. הדפנו תקיפה מרושעת ע”מ להשיב ביטחון ולהשיב סדר יום לאומי ושל צה”ל, עם הקבינט והממונים. זה ייקח הרבה זמן והרבה מאמצים. לפני 50 שנה שרתתי בסיירת רימון תחת פיקודו של מאיר דגן, לימים אלוף וראש המוסד. פעלנו ברצועה נגד הטרור, עם רשימת מבוקשים, כמסתערבים בלבוש אזרחי, בפרדסים, במחנות הפליטים בנוציראת, אל בורג’ ועוד. כבר אז זו הייתה לחימה קשה בתנאים קשים, מסובכים. לפני 40 שנה שרתתי במשמר הגבול בטול כרם כמפקד פלוגה ו’, גם כן לחימה בטרור הפלסטיני. הלחימה בטרור – לא מהיום. בשנת 2000-4 בהיותי מפקד מחוז ת”א השתוללה האינתיפאדה לרבות אירוע הדולפינריום. משך כל השנים הללו הטרור מלווה אותנו בעצימות משתנה, אבל תמיד קיים.
כיום, לעומת אז, יש לנו כוח אש עצום. עם זאת לחמאס גם אז הייתה עוצמת אש, עם יכולת קרבית של קלצ’ניקובים, טרוריסטים של אז, כמו היום. יכולת הלחימה שלהם לא קלה עבורנו.
המשימה עכשיו, להחזיר את הביטחון מול התקפות החמאס ע”י מיטוט מוחלט שלו.
יש כמה לקחים מתבקשים – לא יהיה טרור בשטח מפורז של ק”מ לפחות מהגבול, איסור מוחלט להיכנס אליו. לקח נוסף הוא לא להסתפק במכשולים ומודיעין, אלא תמיד לקיים נוכחות פיזית על הגבול.
כקצין משטרה, משהו על תפקוד המשטרה, מנקודת מבטך?
המשטרה הוכיחה תעוזה רבה בהגנה על האזרחים ואף שילמה בחייהם של שוטרים. הימ”ם, החטיבה הטקטית, מג”ב, הצילו הרבה אזרחים. הם היו מגן אמיתי לתושבים, ראשונים בשטח. למשטרה כיום שתי משימות: לחימה בפשיעה ולחימה בטרור. כיום הדגש הוא יותר על הכיוון הביטחוני. עם זאת המשטרה לא תזניח את המלחמה בפשיעה, ובאיו”ש זה בשילוב עם צה”ל, השב”כ ועוד כוחות.
אחריות, חקירה, פוליטיקה?
בכל מקרה חייבים לבדוק מי עשה מה ואיך נעשו הדברים. הדברים מדברים בעד עצמם. אין להצדיק את התקלה הזאת.