מאמן מכבי הוד השרון בכדורעף זכה בשתי מדליות אולימפיות // דוד בן אשר

ממתי זכור לנו שקבוצת ספורט כלשהיא באזורנו זכתה למאמן בשיעור קומה אולימפי? וזה אמור לגבי קבוצות כדורגל, כדורסל, וגם במקצועות הבודדים. והנה דווקא קבוצת הכדורעף של הוד השרון זכתה בכך. המדובר הוא במאמן הכדורעף אריה זלינגר, ישראלי, בעל שם עולמי, 2 מדליות כסף אולימפיות, רקורד עצום בארה”ב, הולנד, יפן, ואליפויות של מדינות ומיקומים בעולם. ובכן, אריה זלינגר (87) משמש כיום מאמן מכבי הוד השרון בליגת העל בכדורעף. למעשה שני מאמנים לקבוצה – המאמן בפועל הוא אריק כצנלסון, שהוא גם שחקן בקבוצה ואילו זלינגר מנהל את המשחקים על הקווים. חלוקה זאת – מפאת אילוצים חוקתיים של איגוד הכדורעף (איסור ניהול משחק ע”י שחקן על המגרש).
מכבי הוד השרון בכדורעף – בעיניים של מאמן אולימפי.
ובכן, אריה, איפה אנחנו, בארץ, באירופה, בעולם?
“הוד השרון במקום שלישי חזק בליגת העל, אחרי מכבי ת”א ומטה אשר. הרבה לפני כפ”ס. הישג מקומי נכבד. הקבוצה בנויה על 9 שחקנים כשירים, מעט מדי. שחקני המפתח הם שי, דימה ואריק (המאמן) בתפקיד מוסר. עתודת 3 צעירים מוכשרים התגייסו ובינתיים ועדיין לא משמעותיים ממש להרכב”.
הסיכוי שלנו לאליפות המדינה?
“המפתח הוא כסף. תקציב המובילות (ת”א, מטה אשר) הוא פי 2.5 משלנו. זה עושה את ההבדל. הייתי מציע לנקד את השחקנים הטובים בארץ לפי איכות ולחייב תשלום לפי ניקוד. זה יגרום לפחות לשוויון מסוים בין הקבוצות. עם שוויון תקציבי גם הוד השרון תוכל להתמודד על אליפות. כאמור רכש השחקנים הזרים קובע”.
האם בהרכב שלנו יש שחקנים מייצור מקומי?
“בשישייה אין תוצרת עצמית. כיום אני לא רואה שחקנים אצלנו שגדלו בהוד השרון שימלאו את שורות הקבוצה. גם אצל האחרים, הקבוצות הבכירות, כמעט אין ייצור עצמי. זה כמו מכבי ת”א בכדורסל”.
האם ישראל תגיע בעתיד לצמרת אירופה, אולימפיאדה, אליפות עולם?
“אין סיכוי כזה. שיטת הניהול לקויה. יש קונפליקט בין איגוד הכדורעף לאגודות. ע”מ ליצור נבחרת לאומית חזקה חייבים לרכז את הטובים במדינה למחנה מרוכז ארוך וחזק מאד. משם ייצאו השחקנים לאגודות לליגה. אצלנו האגודות מונעות ריכוז כזה לכן אי אפשר להגיע להישג עולמי. ב”פרויקט זלינגר” (ריכוז בנות לאימונים לתקופה ארוכה ואינטנסיבית) ניסיתי להביא למצב זה אך האגודות הכשילו. לאיגוד אין כוח להוביל מול האגודות. בדרך הריכוזיות הצליחו מדינות כמו צרפת, איטליה, הולנד ואחרות להגיע להישגים עצומים. אצלנו ענפים כמו ג’ודו, התעמלות, שיט, פעלו בשיטת הריכוזיות ולכן הצליחו גם ברמה העולמית. רק הישגים אירופיים, עולמיים, יגרמו להתעניינות ומשיכת הנוער לספורט הספציפי”.
איך רמת המאמנים בארץ?
“יש מאמנים טובים אבל התנאים האובייקטיבים בולמים את האפשרות להתקדם. הם מבינים כדורעף אבל תנאי הסביבה מגבילים. זקנתי וגם ראיתי וגם עשיתי את הכדורעף בעולם והמסקנה ברורה. ע”מ להגיע להישג מאד גבוה במשהו כמו כנר למשל, פסל, זמר, ספורטאי, דרושות 10000 שעות אימון. כאן מגיעים ל 1000 שעות. עם נבחרת הנשים של ארה”ב הגעתי ל 42 שעות אימון בשבוע. ביפן אפילו ל 60 שעות בשבוע. ככה חוזרים ומשפרים טכניקות ומורידים את אחוז השגיאות. בקבוצה שלנו מתאמנים 9.5 שעות בשבוע, תבין את ההבדל”.
זלינגר – 70 שנות כדורעף.
ככל הידוע אריה זלינגר הוא כיום המאמן הפעיל בליגה בכירה המבוגר ביותר בעולם. בגיל 87 על קווי המגרש, נוכח באימונים, יועץ, משפיע, מוביל בתחומו. הגיע הזמן להיכנס לספר השיאים של גינס.
ספירת מלאי – 70 שנות כדורעף:
שחקן נבחרת ישראל 1955 בפסטיבל הנוער בפולין. 1956 אליפות העולם בפריס. 1957 המכביה (כותב כתבה זו שיחק אתו בנבחרת באותה מכביה). כשחקן ומאמן בארץ כיכב בקבוצות: העוגן, אילון, עברון, כפר מסריק, גוש זבולון, מכבי ת”א, אשדוד ועכשיו – הוד השרון.
1967 – אימן את נבחרת ישראל נשים, מקום 8 באירופה, הישג ללא תקדים שלא חזר על עצמו.
הקריירה הבינלאומית:
1975 עד 1984 – הקים ואימן את נבחרת הנשים של ארה”ב – פרויקט יוצא דופן שזכה לתהודה עולמית. 1976 זוכה אליפות ארה”ב גברים ונשים. ב 1980 הוכרה הנבחרת שלו כטובה בעולם כשניצחה את רוסיה ועוד קבוצות מזרח אירופה המובילות בעולם. באולימפיאדת לוס אנג’לס 1984 הפסיד בגמר לסיניות, אחרי שניצח אותן במוקדמות – מדליה כסף אולימפית.
1978 – אליפות העולם ברוסיה – מקום 5. ב 1978 יזם פרויקט מיוחד של קידום מודעות הכדורעף מארה”ב. הקבוצה שלו מול קבוצה יפנית מסע משחקים ברחבי ארה”ב – 29 משחקים ב 28 יום מול קהלים של 17000 צופים. טיסה כל יום. הכנסה של 500 אלף $ ותהודה עצומה (במתכונת הארלם גלוב טרוטרס).
מאמן נבחרת הולנד גברים – 1992 אולימפיאדת ברצלונה מדליה כסף אחרי הפסד לברזיל בגמר.
18 שנים מאמן קבוצות נשים ביפן. בעיר DAIE עשה היסטוריה כמאמן זר ביפן, אלוף הליגה 8 פעמים. בטורניר היוקרתי פיוניר 4 פעמים אלוף, 8 פעמים גביע. בנוסף למשכורת מאד מכובדת, 100 אלף דולר לזכייה בליגה וסכום נכבד לגביע. נושא בתואר דוקטור בפיזיולוגיה של המאמץ מאוניברסיטת אלינוי. הספר שלו להיט עולמי בתחום הכדורעף – POWER VOLLEYBALL תורגם ל 17 שפות, מהווה מורה דרך ומדריך למאמנים ברחבי תבל. בספר חידושים בתחום הביומכניקה, הטכניקה והטקטיקה, בהם כ 20 חידושים בטכניקת הניתור, בעמדות הגנה והתקפה – חידושים שהתקבלו אצל גדולי המאמנים בעולם.
ממחנה הריכוז ברגן בלזן אל פסגת הספורט העולמי.
סיפורו של אריה זלינגר מעורר השראה במישורים רבים בחיים – בילדות, בקיבוץ, הצטיינות בצבא, הכדורעף – כפי שנסקר כאן, משפחה, 40 שנה בחו”ל, חזרה לישראל וכאמור – 87 שנות חיים ללא רגע דל.
הוא נולד בקרקוב פולין לפני 87 שנים למשפחה עשירה ומבוססת. “אני זוכר בגיל שנתיים, משהו מעורפל אבל תקוע בראש, סוסים, תותחים, חיילים ברחוב שלנו – תחילת המלחמה ע”י הצבא הגרמני” הוא מספר. “בהמשך המפקד מיקם את מפקדתו בבית שלנו ולי ניתן פספורט על שם ליאון, למנוע זיהוי שלי כיהודי. “הייתי בן 5 בערך כשעברנו בכפייה לעיר קטנה ליד קרקוב, שם אבא נעלם. אמא שלחה אותי לבד לסבא שלי כמה ק”מ ברגל. תפקידי כילד היה לגלות מתי הגרמנים עושים אקציה. בינתיים התחבאנו בעליית גג. לבסוף גילו אותנו ולקחו אותי עם אמא ברכבת בהמות. עמדתי בפינה בצפיפות איומה עד שהגענו לברגן בלזן. במחנה המוות הזה שהינו שנתיים וחצי. כל בוקר מסדר 5 שעות בקור השלג וחום הקיץ, בנעלי עץ מגושמות. פרוסת לחם וטיפת מרק דלוח. כל יום ראיתי את הגרמנים הורגים יהודים במכות על גשרון קטן במחנה. אלפי גופות מועברות לקרמטוריום. הייתי ילד עם יוזמה ולקחתי איתי למחבואים ולהגנה ילדה אחת, אנוצ’קה, ובשמה המלא – אנה פרנק (שהתפרסמה לימים ביומן המפורסם שלה). יום אחד באפריל 1945 אוספים אותנו לרכבת לעיר אחרת. נוסעים 4 ימים בשלושה טרנספורטים עד מגדנבורג, במגמה לחסל אותנו. אני ואמא מנצלים אדישות השומרים וקופצים לביצה ליד היער, קור אימים. פתאום נופלים עצים ורעש, טנקים אמריקאים מפילים את העצים ומתקדמים לרכבת. הגרמנים נכנעים, החיילים האמריקאים לוקחים אותנו לעיר אחרת להתאוששות. ארגנתי כנופיית ילדים לשדוד גרמנים באזור. משם נלקחתי לבדי לבוכנוולד של אחרי המלחמה במגמת עליה לארץ. עליתי לבד ולבסוף הגעתי לעין המפרץ, ילד בן 8 רזה וקטן חדור מוטיבציה להיקלט בין ילדי הארץ. אמא הגיעה לארץ מאוחר יותר. את אבא לא ראיתי יותר, כנראה נספה באושוויץ. נעשיתי ילד פרא עד גמר התיכון בקיבוץ. התגייסתי לצנחנים – חניך מצטיין בטירונות, בקורס מכ”ים, בקורס קצינים. מדריך בבה”ד 1. משתחרר, מסיים וינגייט לחינוך גופני. נוסע לארה”ב למסע עולמי של 40 שנות כדורעף רצופות חוויות אין ספור, לא מעט כישלונות, הרבה הצלחות, הישגים עולמיים, מאבקים חובקי עולם, נחיתה כיום במכבי הוד השרון. 3 ילדים, 7 נכדים, 10 נינים”.