מרוץ ל.ש.י.ר מתקיים מאז 1998 ומהווה מפעל הנצחה ייחודי לזכר: משה (שיקו) סבן ויפתח שלפוברסקי, שנפלו באסון המסוקים לפני 25 שנים בפברואר 1997. רונן חיון, נפל לאחר שהטנק שבו נהג נפגע מטיל בלבנון, באוקטובר 1997. ליאור שי, נפל בתאונת אסון מסוקי היסעור ברומניה ביולי 2010.
במהלך המרוץ רצים תלמידות ותלמידי שכבת י"ב 187 קילומטרים, מאנדרטת אסון המסוקים בשאר יישוב עד לרחבת בית יד לבנים בהוד השרון (בחלוקה לקבוצות שרצות מקטעים שונים). בדרך ולומדים הרצים להכיר מקרוב את הסיפור האישי של הבנים.
מסלול המרוץ נפתח באנדרטת אסון המסוקים, סמוך לקיבוץ דפנה, התלמידות והתלמידים בקרו במקומות האחרונים בהם שירתו הנופלים בצבא וחזרו בריצה, בדרך אותה לא זכו הבנים לחזור, מצפון הארץ עד להוד השרון, ביום שישי בבוקר נערך טקס הסיום ברחבת יד לבנים ומשם המשיכו הרצים לרוץ לתיכון הדרים לטקס הבית ספרי לשם מגיעים מדי שנה גם בוגרים רבים שהשתתפו במירוץ בעבר.
אופיר חיון, אחיו של רונן חיון ז"ל: “מרוץ ל.ש.י.ר הוא מפעל הנצחה מהמשמעותיים ביותר שהקהילה שלנו בעיר הוד השרון יכולה לעשות בעבור הנופלים, משפחות הנופלים ובעבור התושבים והדור הצעיר בעיר. המרוץ מייצר הזדמנות להיחשף לצדדים היפים של החברה שאנחנו חיים בה: חברות, חינוך לערכים ולאהבת הארץ, נתינה וסולידריות עם כאבו של האחר. אני מלווה את המרוץ משנת 1998, שנה לאחר שרונן נהרג, כשהייתי בן 11.5 בלבד. הסיפור והזיכרון שלו ושל ליאור, שיקו ויפתח חרוט בלבבות של כולנו.אני אסיר תודה על כך שיש מי שזוכר אותם”.
ברשתות החברתיות היו רבים שהתלוננו על הפקקים שנוצרו בעיר ורבים מהם כלל לא הבינו על מה ולמה ומה זה מרוץ ל.ש.י.ר. אולי צריך להדליק נורה אדומה בעירייה ולקראת המרוץ בשנה הבאה לחשוף את התושבים החדשים- "דור שלא ידע את ל.ש.י.ר" – על מפעל ההנצחה המדהים שנערך כל שנה.