מערכת ירוקרגע לאחר צילומי תוכנית ההכרזה על זכייתה המשמחת במקום השני, בעודה על הבמה, התבשרה מאלפת הכלבים רוני שגיא כי אביה נפטר, והיא נאלצה להקדים את חזרתה ארצה.
לאורך כל תוכנית הכישרונות המצליחה בעולם וריגשו והלהיבו את ארבעת השופטים: סיימון קאוול, האווי מנדל, היידי קלום, סופיה ורגרה.
בארה"ב הוכרזו בשידור חי הזוכים בתוכנית "אמריקה גוט טאלנט".
התוכנית התוצאות וההכרזה על הזכייה של רוני ושל יתר הזוכים של "אמריקה גוט טאלנט" תשודר רק בסלקום TV החל ממחר, יום חמישי 26.9 אחה”צ – מתורגמת לעברית. בנוסף, התוכנית תהיה זמינה לצפייה בכל עת ב-VOD.
רוני שגיא משתפת: "אבא שלי כל כך תמך בי בשלב האודישנים, אבל עבר תאונה והתמודד עם פגיעה מוחית, ומאז רק חיכינו וציפינו שמצבו ישתפר. התלבטתי אם להמשיך בתכנית, לשלב ההופעות החיות, אבל אחותי סול אמרה לי שהוא לא יסלח לנו אם נוותר על ההזדמנות הזאת.
ככל שהשלבים עברו קיוויתי לנצח בתכנית ולחזור הביתה כשהוא מרגיש טוב ונוכל לצחוק על איך הוא פספס את ההזדמנות לצפות בי בלייב על הבמה הגדולה בעולם.
בימים שלפני תכנית הגמר, מצבו החמיר וזה השפיע גם על היכולת שלי להתאמן ולהופיע.
בשיחת הווידאו האחרונה אחרי הגמר – עוד סיפרתי לו על כל מה שעברנו, ועל זה שהוא צריך להיות גאה בנו – לא רק על ההישג המקצועי, אלא על עבודת הצוות של אחותי ושלי ועל ההצלחה של הריקוד.
ביום שלאחר מכן, צולמה תוכנית התוצאות, ובעודנו על הבמה, לאחר ההכרזה, אחותי ניגשה אלי ואישרה לי את מה שכבר הרגשתי בפנים.
זה היה הרגע הכי מורכב שחוויתי. מצד אחד כל ההתרגשות והגאווה והאושר על ההצלחה שלנו ומהצד השני, לאבד את אבא שלי בלי היכולת להיות לידו כשזה קורה.
אני מרגישה שהוא חיכה עד לרגע האחרון, לוודא שאוכל לסיים להופיע לפני שכבר לא אוכל, והידיעה על כמה הוא היה גאה בי אם יכול היה לראות – מחזקת אותי כל כך.
המסע שלנו באמריקה גוט טאלנט היה משנה חיים. רית׳ם הכלב הקסום שלי הוכיח את עצמו כל פעם מחדש, למדתי שאני חזקה הרבה יותר ממה שאי פעם דמיינתי ושכשהאנשים הנכונים מלווים אותנו – השמיים הם הגבול.
גרמתי למליוני אנשים בעולם לחייך ולהתרגש איתנו מהדבר הפשוט הזה – חיבור עם כלבים, ואני גאה כל כך בהישגים שלנו. לא זכינו בפרס הגדול, אבל זכינו בחוויה שתיזכר לנצח, ובאינספור הזדמנויות לעבוד קשה כדי להגיע הכי רחוק שאפשר. הייתי ישראלית גאה והפגנתי את הישראליות שלי. כולם ידעו מאיפה אני. ניסינו כל הזמן לשלב אלמנטים צהובים בהופעות כי למרות שאסור פוליטיקה – בעיניי זה לא פוליטי זה אנושי. גם במסיבות עיתונאים גם בראיונות, בכל הזדמנות שניתנה, דאגתי לחזור על זה שאני ישראלית וגאה במקום שממנו אני מגיעה.
אני שמחה לחזור סוף סוף לארץ, אמנם בנסיבות קשות, אבל סוף סוף להרגיש תחושה של בית בטח ובטח ברגעים האלה – זה כל מה שרציתי כבר במשך תקופה ארוכה".
