שיר לוי מהוד השרון נבחרה לאחת הצעירות המבטיחות בכלכלה הירוקה / יח״צ

שיר לוי (27), עמיתה בחממת InNegev, המתמקדת בהשקעות בתחום ה-deep Tech וה-Climate Tech, נבחרה לאחת מהצעירים המבטיחים בתחום הכלכלה הירוקה עד גיל 40, שיזכו לפרס מיוחד בוועידת ישראל לכלכלה ירוקה שהתקיימה החודש תחת הכותרת: “האירוע היחיד שמזיז דברים בכלכלה הירוקה”.
לוי מובילה בתפקידה תהליכי השקעות עם חברות סטארטאפ, מנהלת את אסטרטגיית השיווק, ובמהלך המלחמה תפקידה כלל הקמת מערך “חמ”ל טק” שנועד לתמוך בחברות הייטק וסטארטאפים שנפגעו מהמצב הביטחוני. ​
“אחד האתגרים המרכזיים הוא הייצוג המגדרי בתחום היזמות, שבו יש נוכחות גברית משמעותית ונדרש שיפור בייצוג הנשי. בנוסף, תחום האקלים מתמודד עם אתגרים מתמשכים, כולל רגולציות ובעיות חדשות. חשוב להיות מעודכנים ולחשוב קדימה כדי להבטיח שההשקעות שלנו יהיו רלוונטיות ויעילות גם בעתיד. תמיד להיות שני צעדים קדימה”, מספרת לוי.
לוי הוסיפה: “לא הייתי רוצה שדור ההמשך ייאלץ להילחם במשבר האקלים כמו שאנחנו עושים היום. השאיפה שלי היא שהמודעות והפעולות שלנו כיום יובילו לעולם שבו קיימות היא חלק טבעי מההתנהלות היומיומית – לא מאבק, אלא דרך חיים. אם נצליח להטמיע חשיבה סביבתית כבר היום, בעתיד לא יהיה צורך במאבקים גדולים, אלא פשוט בהתנהלות אחראית ומתמשכת כחלק מהשגרה”.
איך המלחמה השפיעה על התפקיד?
"הצטרפתי ל-InNegev באוגוסט 2023, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה. בתחילת הדרך, התפקיד שלי התמקד בעיקר בשיווק, בניהול קהילה וביצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים למען החממה והסטארטאפים שבה. אך עם פרוץ מלחמת אוקטובר 2023, המציאות השתנתה באופן דרמטי, והייתי צריכה להסתגל במהירות לצרכים חדשים שעלו מהשטח. בתוך ימים ספורים, הבנתי שחייבים לייצר מענה משמעותי לסטארטאפים ויזמים שהמלחמה פגעה בהם—בין אם זה בשל אובדן מקומות עבודה, שיבוש בפעילות העסקית, פגיעה במשקיעים או מחסור בכוח אדם טכנולוגי בעקבות גיוס המילואים. מתוך ההבנה הזו, הקמנו באינגב את “חמ”ל טק”, שהתמקד במתן תמיכה לאקוסיסטם היזמי בדרום ובישראל בכלל, את המערך הזה הובלתי מתחילת דרכו”.
החמ”ל הפך למרכז סיוע דינמי, שפעל כדי לחבר בין חברות וסטארטאפים שנפגעו לבין מקורות תמיכה חיוניים: יצירת רשת תמיכה לסטארטאפים: סייענו לחברות לקבל חיבורים למשקיעים, חונכות מקצועית והכוונה להמשך פעילות גם בתקופה של אי-ודאות. קיום מפגשים ואירועים מותאמים למצב: שינינו את האסטרטגיה של הכנסים שתכננו, כך שהם יהפכו להיות פרקטיים וממוקדי מענה מיידי—לדוגמה, מפגשי ספיד-דייטינג בין סטארטאפים למשקיעים, שהתמקדו בהבאת פתרונות ותקציב פוטנציאלי בזמן קצר”.
“השינוי הזה דרש ממני מעבר חד מחשיבה שיווקית ותהליכי בניית מותג לחשיבה משימתית ומיידית, מתוך מטרה לספק פתרונות אפקטיביים לכמה שיותר יזמים בזמן אמת. למעשה, לקחתי על עצמי תפקיד ניהולי רחב יותר – ניהול קהילה במובן הכי פרקטי שלו, שמטרתו לשמר ולחזק את היזמות הישראלית גם בזמנים קשים.
בנוסף, תוך כדי ניהול החמ”ל, נקראתי לשירות מילואים, מה שהוסיף עוד רובד של אחריות. גם בזמן המילואים, המשכתי להיות מעורבת בנעשה ולוודא שהפרויקטים שקידמנו ממשיכים לפעול”.
“עם הזמן, חמ”ל טק קיבל תמיכה תקציבית וגיבוי מרשות החדשנות, מה שהפך את הפרויקט שתחילתו הייתה בהתנדבות למערך שיכול לפעול לאורך זמן. השאלה הגדולה כעת היא כיצד לשמר את המנגנונים שיצרנו ולהשתמש בהם גם בתקופות של שגרה – איך להפוך את החמ”ל למודל תמיכה ליזמים בכל מצב, לא רק בעתות משבר.
התפקיד שלי השתנה משמעותית מהגדרותיו הראשוניות, אך בעיניי זהו אחד האתגרים הכי מספקים שיכולתי לעמוד בהם. היכולת לספק תמיכה אמיתית ולראות את ההשפעה הישירה של העבודה שלנו על אנשים וסטארטאפים היא מה שמניע אותי להמשיך ולפתח את התחום הזה”.