Admin
מדינת ישראל נצבת בפני משבר עמוק ביותר כתוצאה משתי התפתחויות. האחת- מגפת הקורונה שגרמה למשבר בריאותי, כלכלי וחברתי. והשנייה- מערכת ממשלתית מעורערת שנשענת על ממשלת אחדות שכמעט ואיננה מתפקדת. הטיפול במחלת הקורונה הינו כישלון גדול של הממשלה שלא השכילה להכין את מערכת הבריאות למצבי משבר, ובמשך שנים יבשה אותה ע"י הקצאת תקציבים נמוכים וקיצוצים שנתיים אשר הביאו את מערך הבריאות לחוסרים גדולים ביותר בסגל רפואי, במיטות אשפוז ובציוד רפואי חיוני. כמו כן לא השכילה הממשלה לנהל את המשבר בשום שכל בעיקר בגלל שההחלטות שהתקבלו לא היו רק מקצועיות אלא הושפעו באופן עמוק משיקולים פוליטיים של מפלגות סקטוריאליות והיו גם שיקולים אחרים שפגעו בהתמודדות מאחר ולא מונה ממונה קורונה אלא באיחור וגם לאחר שמונה פרופ' גמזו המשיך מאבק הסמכויות בין הגורמים השונים מה שהביא לתהליך קבלת החלטות משובש. בנוסף, פיקוד העורף שאמון על טיפול במשברים לאומיים נכנס למאבק באיחור רב וגם זה בגלל שיקולים לא ענייניים.
מערכות הבחירות האחרונות לימדו אותנו שהיה כמעט שוויון בין גוש הימין לגוש המרכז שמאל, 3 המערכות האחרונות הסתיימו ללא מנצח מה שהוביל לקיומה של ממשלת מעבר במשך חודשים ארוכים.
וכאשר הוקמה סוף סוף ממשלה, גרמה היריבות בין המפלגות הגדולות וראשיהן לכך שההמשלה כמעט ולא מתפקדת.
אולם, לדעתי המשבר הקשה ביותר הוא המשבר החברתי. החברה שלנו הפכה להיות יותר ויותר אלימה, היו מי שגרמו לשסעים וקרעים, הטיפו לפילוג במקום לאחדות, הלהיטו את האווירה, והגדירו כל מי שלא מסכים עימם כבוגד.
סוד עוצמתנו היה תמיד המשאב האנושי והיכולת להתלכד ולהתמודד ביחד מול סכנות ואיומים. היום לדעתי האיום המסוכן ביותר הוא האיום מבית. השנאה, הפלגנות, ההסתה, חוסר הסבלנות והסובלנות, השסעים שהולכים ומעמיקים וההסתה המסוכנת כלפי חלק מן הציבור.
דומה כי פנינו למדינה אחת בה חיים שני עמים ושניהם שייכים לעם ישראל.
בואו נתעשת מידית. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי כולו, עלינו לאחד את השורות ולפעול ביחד למען ביצור הדמוקרטיה ושלטון החוק.
בדמוקרטיה יש מרחב עצום להבעת דעות שונות ומנוגדות אך חיוני לעשות זאת על פי הכללים הדמוקרטיים.
דני יתום אלוף (מיל)
ראש המוסד לשעבר
