האדם תבנית נוף מולדתו
לפני כמה שנים במהלך טיול בצפון הארץ פגשתי קבוצת תיירים שבאו מגרמניה. במהלך שיחה שהתפחתה ביננו, ראש הקבוצה סיפר לי בהתרגשות שזו הפעם ה-14 בה הוא מטייל בארץ. האיש הסביר לי שמעבר לקדושה בה הוא חש בארץ, אין מקום בו ניתן לראות כל כך הרבה נופים מגוונים במרחקים כל כך קצרים. יום אחד להיות בשלג בחרמון ובנופי הגולן והגליל, ולמחרת במדבר יהודה העוצמתי. לאחר מכן נופי הרי ירושלים, הנגב והשפלה, חופי הים והכרמל, וזה עוד לפני שדיברנו על הסטוריה ומורשת. ואז הוא סיים בחיוך ואמר שגם המגוון האנושי בארץ, הוא דבר שמרתק אותו כל פעם מחדש.
*
בפרשת השבוע משה רבינו שכבר ידע שלא יזכה להכנס לארץ ישראל, מקבל הזדמנות לפחות לראות את הארץ מרחוק. הבורא אמר לו לעלות על הר גבוה ממנו ניתן לראות את הארץ מצפון לדרום, וכך משה שכל כך רצה לזכות להכנס לארץ, יכל לפחות לראותה מרחוק. התורה לא מתארת לנו מה הייתה תגובתו של משה לראיית הארץ. אולם מייד לאחר שראה את הארץ, הוא פנה אל הבורא וביקש ממנו למנות במקומו מנהיג ראוי שיכניס את עם ישראל לארץ. ומעניין מאוד כיצד הוא פונה אל הבורא: “אלוהי הרוחות…”, הסיבה שהוא פונה לבורא דוקא בכינוי הלא שגרתי הזה, מפני שהבורא שיצר את הרוח שמחיה כל אדם ואדם, יצר לכל אדם רוח אחרת – במובן של אישיות שונה וסגנון שונה, ומשה מבקש שימנה מנהיג שיוכל להכיל את כל מגוון הרוחות המיוחד שיש בעם ישראל.
יתכן ומשה שרואה את הארץ המגוונת כל כך בנופיה, מבין שהארץ הזאת מתאימה לעם שהוא מגוון בדעותיו ובסגנון השונה שבין אנשים ושבטים, ושלא במקרה עם ישראל מורכב מ 12 שבטים שונים. לכן, מדגיש משה רבינו שהעם הזה חייב מנהיג שיוכל להכיל מגוון רחב מאוד של דעות וסגנונות. ואכן הבורא נענה לו, ואומר שימנה: “איש אשר רוח בו” – אדם ש’יכול להלך כנגד רוחו של כל אדם’ כפי שדורשים חכמינו ז”ל.
הציפיה מהמנהיג לדעת להכיל מגוון כל כך גדול של אנשים וקבוצות, יכולה לקום ולהתממש אם המגוון הזה בעצמו ידע להכיל איש את רעהו וקבוצה את חברתה. כשנטייל בארץ המדהימה שלנו, ודנראה את נופיה השונים והמגוונים, נשים לב שיש גם אנשים שונים ובמגוונים בעם הנפלא שלנו, ויחד ננסה ללמוד כיצד להנות גם מהגיוון המיוחד כל כך. וכפי שאמרו חכמינו ז”ל על בקשתו של משה: “כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות”.
שבת שלום