לכבוד חג ט”ו בשבט שציינו השבוע פנינו לראיין את פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד”ר ארז ברקאי בעל תואר באקולוגיה וביולוגיה באונ’ בר אילן, חולש על פקידי יערות מחוזיים, לדבריו מאד אוהב את תפקידו, וכל מעייניו – להפוך את ארץ ישראל לירוקה. הוא הממונה על כל תחום הייעור במדינה והרגולטור מול כל העוסקים בנושא זה – קק"ל, רשויות מקומיות, משרדי התכנון האורבני ועוד טו בשבט זה החג שלו.
במקומותינו יש כמה יערות: יער אוסישקין, יער קפלן, גן מנשה, הירקון, יער הצבעונים (ע"י רמת הכובש), יער האלונים (ברמות השבים), הפארקים העירוניים,, כפר הבפטיסטים, יער חורשים, יער ראש העין. אתה יכול להתייחס לאזור הספציפי שלנו?
אלה מקומות שכמו בכל מקום צריך לשמר עצים בעלי חשיבות מבחינות שונות. אבל כדאי שנגדיר יותר נכון את האתרים הללו. אלו למעשה חורשות ולא יער. לא כל 100 עצים הם יער. אצלכם יער חורשים יותר קרוב להגדרה הזאת – יער. עם זאת זהו אזור מגורים מבוקש מאד לכן יהיה קשה לפתח ייעור רחב ממדים. חייבים לשמור על הקיים ולטפח את העצים בתוך השכונות העירוניות. וכן לטפח נטיעות ושימור על גדות נחלים במסגרת תמ"א 22 של ייעור הארץ.
בעתיד צפוי להבנות באזורנו עשרות אלפי דירות האם מערכת הייעור לא תפגע ?
הבניה כוללת מלבד הבניינים עצמם גם מערכת תשתיתית של תחבורה, מים, חשמל וכו’. אנחנו עושים את מירב המאמצים לשימור העצים בכל פרויקט. נאבקים על עצים חשובים, גדולים, אפילו גורמים לשינוי תכנון למען השימור. לגבי תכנון עירוני, הרי שנציג שלנו מעורב בכל תכנון והתוכנית חייבת לקבל אישור פקיד היערות. יש סבבי דיונים עד שנחה דעתנו ואנו יודעים כמה, איזה ואיפה יינטעו עצים בשכונה החדשה. ברשות מקומית ממוצעת יש כ 50000 עצים.
ושתילה חדשה?
בכל שכונה ניטעים עצים חדשים אבל לא בכמות שהיינו רוצים ולא באיכות הרצויה. אנו מקדמים בממשלה החלטות לשינויים באיכות, גודל העצים, סוגיהם והכמות כמובן.
האם אתה בכלל מרוצה מכמות העצים בישראל?
לא, אני לא מרוצה. צריך יותר עצים בארץ. עץ הוא כלי יעיל וזול מול משבר האקלים. כן, אפשר וצריך להוסיף עוד הרבה בשטחים הפתוחים ובשטחים הבנויים.
יש תופעה של כריתת עצים, ונוצר רושם שיש כריתה לא מבוקרת, גם בבתים פרטיים. רק בכפ”ס נכרתו ע”י אנשים פרטיים כ 100 עצים, זה המון. אז מה עם האישורים לכריתה, האם היד קלה על המסור?
לא, יש בקרה, אסור לכרות עץ ללא אישור פקיד היערות. עם זאת הבנייה המואצת מחייבת לפעמים לכרות לטובת בנייה. בהתחדשות עירונית כמעט בלתי אפשרי להוסיף עצים מעצם המיקום של הבניין. אנו נלחמים לשימור העצים בחזית הבניין בממשק עם הרחוב. בבתים פרטיים גם כן אסורה הכריתה ואלה עוברים על החוק.
פנחס כהנא מכפ”ס שיזם כאן את קבוצת “משמר האילנות” סיפר שחובה לשים שלט לפני כריתת עץ, כדי שאזרחים יוכלו לערער. האם תיישמו רעיון זה בכל הארץ?
לא נראה לי אבל נעמוד על אכיפת החוק האוסר על כריתה ללא אישור.
מה תכנון הייעור בארץ לעתיד?
קק”ל נוטעת ועוד רשויות נוטעות בשטחים פתוחים. אנחנו נותנים קווים מנחים: לנטוע עצים ירוקי עד, רחבי עלים, מצלים. לא לנטוע עצים פולשניים, אלרגניים, בעלי שבירות גבוהה. במקום יערות אורן לעבור ליערות מעורבים. באשר לייעור שטחים פתוחים יש מחלוקת בינינו לבין המשרד להגנת הסביבה לגבי כמות הנטיעות. אנחנו רוצים הרבה יותר.
וסוגיית השריפות של יערות ארצנו, מה יהיה?
התחלנו ליצור את אזורי החיץ, זה עדיין לא הושלם. ויש לזכור שאזורי חיץ אלה יגרמו לכריתה מסיבית של המון עצים, שזה גם שיקול. כן, נמשיך ביצירת אזורים אלה.
מה מקומן של הרשויות המקומיות בסוגיה זו?
ב 15 רשויות יש פקיד יערות. בשאר יש גננים ועובדי הרשות האחרים.