בזוגיות לפעמים גם הבוגד הוא הקורבן. על הורות זוגיות ומיניות // דוד בן אשר

“פעם חשבו שלהדביק שני אנשים, לקדש את המטרה של זוגיות לתמיד, להכיל ולהבין זה את זו, זה האידיאל המשפחתי. כיום זה כבר לא רלוונטי, בעולם של היום קיימת האינדיבידואליות. יש ליצור מחדש את עולם הזוגיות, להתאים לתקופה”.
דבריה של בעלת “מרכז לב” (לימור בר נס), המרכז לייעוץ זוגי ומיני בהוד השרון. נשואה לגיא, אמא ל 4.
“קצב החיים השתנה ללא הכר, מה שמשפיע גם, ובעיקר, על מוסד הנישואים, שבמידה מסוימת פשט את הרגל. פעם בנישואים הזוגיות הייתה יחידה חזקה מבוססת על הבית בו היו תפקידים מובחנים מאד בין בני הזוג. היום השניים מפרנסים ובעלי עמדה, מה שמצריך התאמה אחרת, תואמת את הנורמות החברתיות החדשות. למשל הילדים בבית הם גורם משפיע מאד ויוצרים חיכוכים לא מעט. צעצועים מפוזרים ללא סדר וללא שליטה. בחדר הילדים ובסלון הם כבשו את המקום, טלוויזיה דלוקה ללא פיקוח. ההורים נכנסים לבית של הילדים (ולא להיפך). זה כמו התכווצות בבית פתוח בו הורים מפחדים להביע רגשות לפני הילדים.
חשוב בבית לנרמל את האווירה, לתת לילדים אהבה, רוך, מגע, שיגדלו נורמלי ונוח. אני כאן מדריכת הורים, מטפלת בזוגיות הקשורה למערכת היחסים במשפחה ובין בני הזוג. כל האספקט הזה של זוגיות ומיניות מקבל מענה, שניהם צריכים לקבל תשומת לב, הם משפיעים זה על זה. אין מיניות בלי זוגיות ולהיפך. עם זאת קיימים פערים בין בני הזוג ברצונות, בתשוקה. אנחנו לא אוטומטים עד כדי שעמום ועלינו להתמקד ולמצוא איפה הבעיה. איפה אפשר להגיע לחיי מין טובים שיביאו כאמור לזוגיות טובה. אנרגיות חיוביות משפיעות על מערכת היחסים והאושר שלנו. בעצם כשזוג מכיר וחושב שהגיע לשלווה ולנחלה, עדיין לא יודע שעולה ישות שלישית, שנקראת – זוגיות, זו שתלווה אותו בשארית חייו. אין להפריד הורות ואין להפריד מיניות מזוגיות . החיים משתלטים עלינו, מלחיצים, הקריירה, השאיפה להדמות לכולם. שואפים אבל הורסים. זוגיות זה מרחב של תמיכה וזה מתקלקל”.
איך זה בא לביטוי בחיי הזוגיות?
“70% של המריבות שוות אצל כולם. זה סוג מריבה אחת כל החיים: לא ראית, זלזלת בי, לא התייחסת. זה כפתור כזה שאנחנו מזהים אצל בן הזוג, “חפירה”, במקום שמעצבן וכל אחד רוצה לשנות את השני”.
אז מה לעשות, לימור?
“מה שאני מלמדת זה לקחת אחריות, להבין מה הם הגורמים להתנהגות מסוימת, פוגענית. במציאות כזאת קשה חושבים על גירושים ופירוד. בכלל, הכוח בבית לא פרופורציונלי. לאישה הרבה יותר כוח. היא אחראית לילדים, לסדר, לנהלים בבית ואם יש לה גם קריירה היא ממש בשליטה מלאה. ככה הגבר מרגיש נטע זר בבית ונוצר נתק. אני במערכת הטיפול מחזירה להם משמעות וזה משנה מציאות”.
לדוגמה?
“לזוג 2 ילדים קטנים. הגבר יודע בדיוק מטרה בחיים וכך גם מה טוב לכולם כולל לאשתו. היא בעלת משרה בכירה ורוצה לרצות את הבוס כל הזמן. החיים סוגרים עליה, איבדה את עצמה וגם עסוקה כל הזמן בעבודה ובבית. הם שוכחים להתחבר לעצמם, גם לזיכרונות שאבדו בדרך. הגיעו אלי בגלל בעיות במיניות. זה לא מחוסר אהבה אלא שלאישה שאין לה חיבור למקומות שלה, גם לא יכולה להתחבר לרצונות שלו. אולי היא תיתן לו מין כדי לרצות אותו וזה מתכון לכישלון”.
אז מה עושים?
“אני עוצרת במכוון, אוסרת על קיום יחסי מין. אלו תרגילים ע”מ לחזור לעצמם לתחושות שלהם. זה מאפשר לאישה להבין מה היא באמת רוצה. כן, זה מסע קשה להבין מה בן/בת הזוג באמת רוצה. צריך לעצור את מחול השדים. הצלתי ככה הרבה משברים זוגיים, ולימדתי גם איך לצמוח מתוך משבר אמון של בגידה”.
ושאלת השאלות – האם לגלות את הבגידה שלי?
“הבגידה היא סימפטום לבעיה עמוקה יותר. זה לאו דווקא מינית, זה מעיד על משהו רקוב ביחסים. אפתיע אותך – גם הבוגד הוא קורבן. משבר האמון לעתים רצוי וטוב, זה מפוצץ ומוציא את המוגלה החוצה. לפעמים הבגידה היא מתנה לזוג. אהבה איננה שם עצם, זוהי פעולה, פעולה פיזית היא האהבה. צריך לעבוד על זה, זה לא יבוא עצמו. לשאלתך האם לספר? רצוי גם לבוגד עצמו להביא את האמת ולחיות חיים אוטנטיים. זה לקחת חיים שלמים למציאות ולא לחיות על יד. לפעמים כדאי לספר חלקים ע”מ לא להכאיב מאד לבן/בת הזוג”.