מערכת ירוק“רוב האוכל הצמחי שאנחנו אוכלים הנו תוצרת עצמית, אורגני לחלוטין, טעים, נעים, בריא, יפה, ואפילו זול יותר. זוהי תנובתו של הבוסתן המשפחתי בו גדלים מיטב הירקות והפירות, העולים על שולחננו כל השנה, כל פרי וירק על פי עונתו ותקופת הבשלתו”.
כך מתאר לנו הבעלים, היוזם הגאה, איש מגדיאל, ציון דראמי, את יצירת כפיו – הבוסתן המפואר, המגוון, העשיר, אהבתו הקולינרית האולטימטיבית. סביב ביתו ברחוב אנצילביץ’ יצר ציון גן צומח בו עשרות מיני צומח עם ייעוד תזונתי, מלבד הצל והיופי של מגוון הצמחייה בגן הזה.
מספר ציון:
“עם יציאתי לפנסיה חיפשתי עיסוק שימלא את זמני אחרי שנות עבודה נמרוצת במקומות שונים. הלכתי ברחוב ולפתע עלה במוחי רעיון – לאסוף גרוטאות מכל הבא ליד ולנצלן למשהו בר תוכן יצירתי. אספתי שולחנות ישנים זרוקים, מגירות, ארונות, קופסאות שונות, גלגלים למיניהם, בלוקים, פלסטיקים, צינורות, ואפילו זכוכית שאוכל לראות את השורשים הגדלים באדמה, כל ג’אנק למינהו. הבאתי הביתה מילאתי באדמה ושתלתי מיני צמחים בערוגות המשונות הללו. הכל בגובה מעל פני הקרקע. ייחדתי כל מיכל כזה לסוג מסוים של צמח – עצים, שיחים, ירקות , הכל בכלים הייחודיים האלה. ראיתי כי טוב והרחבתי את הרפרטואר הצמחי עוד ועוד עד שהגעתי לתוצאות נהדרות וטעימות למהדרין. כיום על 70 מ”ר אני מגדל לא מעט סוגי אוכל, והכל במכלים לצרכי חיסכון ויעילות הגידול”.
איזה צמחי מאכל, ציון, לדוגמה?
“הנה לפניך עצים של מנגו, קלמנטינות, תפוזים, לימונים, פיטנגו, פומלות. על שיחים וקרקע – ענבים, סברס, פלפלים חריפים ומתוקים, גמבה, חסה, מלפפונים, עלי מנגול, סלרי, בצל ירוק, כוסברה, פטרוזיליה, אבטיחים, דלעות, עגבניות, צנונית, כרוב, כרובית, ברוקלי, תות שדה, לימונית, קולרבי, מליסה, זעתר, מרווה, רוזמרין, אולי שכחתי כמה. ובין לבין יש גם כמה ערוגות פרחים ודשא (טבעי כמובן, לא סינטטי)”.
ואיך מטפלים בכל אלה?
“כמובן שההשקעה לא קטנה. צריך לעשב, לדשן, לגזום, לשתול להשקות (בצינור, טפטפות זה לעצלנים), לדבר אל העצים והצמחים, לאהוב אותם, לטפח, ללטף לחבק, לברך אותם בבוקר טוב ולאכול בהנאה את תוצרתם הנפלאה. כן, זה לצריכה עצמית של המשפחה וגם השכנים ועוברי אורח נהנים ממכמני הבוסתן הזה הניתנים ביד רחבה, כמובן ללא תמורה כספית”. ציון מזמין את תושבי העיר לביתו ללמוד, לטעום, לקנא ולאמץ.
ציון דראמי (77) עלה מתימן מצנעה ב 1949 עם הוריו יונה ושלום, במבצע “כנפי נשרים” למעברת בית ליד ומשם להרצליה. הוא תושב הוד השרון הרבה שנים עם רעייתו נורית. להם ילדיהם דרור, יהונתן ומיטל ו 3 נכדים. שרת בנח”ל מוצנח, עבד בחברת גלוון מיגוס, היה בעל מסעדה בהרצליה, נהג סמיטריילר, ניהל מפעל פטריות ברעננה, מסעדה בהוד השרון, מנהל ייצור במפעל פוסידון לשימורי דגים, מפעל אקסטרה פוד בבית שמש וגם בתחזוקת בניינים עסק בעברו המקצועי. כיום נהנה מעבודת הבוסתן ומנגינת הגיטרה שלו בין האבטיח והדלעת.
ובכן, ציון, מה אתה ממליץ לכל תושבינו, לאמץ את הבוסתן שלך, כל אחד בביתו?
“בהחלט, זה הרעיון וגם תכליתו של הראיון הזה. זה לא חייב להיות בהיקף של הבוסתן שלי. זה יכול להיות מצומצם יותר אבל יעיל וטוב. לאסוף כמה גרוטאות, זה גם טוב לאקולוגיה היישובית. לשים על המרפסת, למלא אדמה, לגדל כמה עגבניות, תותים מלפפונים, תבלינים למיניהם, למינון אין גבולות. זה יותר בריא, יותר טעים, יותר זול, וגם נעים בחצר או במרפסת בבית הדירות בו אתם גרים. בהצלחה”.
